יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

שתהיה לנו שנה אפרסק

לשם שינוי ריחות בישולים מגרי אף וחיך מפוזרים סביבי ולא באשמתי. כל השכונה כבר התניעה את הסירים ומילאה אותם מרק, גפילטע-פיש או חריימה בהתהוות.

אנחנו חוגגים אצל ההורים שלי, שם יתרכז מוקד הניחוחות, ואני מביאה רק סלט.

הבחירה שלי מיד הייתה "הסלט שהוא אוהב". מאז הטעימות לחתונה הצלחתי לשחזר באופן לא רע את הסלט שהוא התלהב ממנו שם עם וריאציות בהתאם לחומרי הגלם הקיימים.

פאוזה למתכון: הסלט שהוא אוהב

עלי בייבי תרד (או תרד, או עלי בייבי אחרים - בכל מקרה שטופים היטב ובלי חול) - חבילה
קוביות מנגו (או פרי מתוק אחר, נקטרינה או אפרסק מתאימים) - 2 אפרסקים

לרוטב:
מיץ לימון מלימון אחד (אפשר בלסמי, אפשר גם וגם אבל פחות משניהם)
בערך 2 כפות רוטב סויה
בערך 3 כפות סילאן (אפשר דבש, אפשר סוכר חום)
מערבבים הכל בצנצנת נקייה ומוזגים מעל לסלט קרוב ככל שניתן למועד ההגשה

הכמויות לפי העין והלשון.

הפעם בחרתי באפרסק. בעיקר כי המנגו היו ירוקים וקשים ולא מאיה בעליל.

בדיעבד הבחירה המוצדקת - שירת ברבור לפרידה מפירות הקיץ האהובים, ברכה לקבלת הסתיו שסוף סוף מתקרב אלינו ואיחול לשנה מתוקה, רכה וורודה כמו אפרסק.
אם אפשר, עם פחות שיערות.

תגובה 1:

  1. אוי איך אני אוהבת את הסלטים שיש בהם גם פירות (במיוחד מנגו, יאמי)! אני זוכרת שפעם זה היה ממש אוואנגרדי לתקוע איזה תות או מלון בסלט, והיום זה כבר ממש הטרנד. נראה כמו מתכנון מצוין, לא פלא שזה "הסלט שהוא אוהב".

    השבמחק