אני מאזינה מידי פעם לפודקאסט של האתאיסטים של אוסטין, טקסס. בהבזק מחשבה ראשון נראה שלהיות אתאיסט בטקסס זה כמו להיות צייד גורי כלבי ים בכנס של גרינפיס, אבל לפעמים הם פולטים בנימה בוטחת על גבול הלגלוג אמירות כמו "אתה לא יכול לחוקק כדי להגן על רגשות של אנשים" ושאר אמירות הנוגעות להפרדה בין דת למדינה שאפילו בארץ הנוצרית הפונדמנטליסטית שהם מוקפים בה נראות מובנות מאליהם וצריבה של ייאוש מלא קנאה עולה במעלה גרוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה